ילדי השורשים, משחקים בעבודת יד ותסריטים

כילד אהבתי להכין משחקים בעצמי הרבה יותר מלקנות משחקים מוכנים, בעיקר משחקי קופסה. אחד מהם עוד יש לי, גרסה משלי למונופול. הייתי בערך בן אחת עשרה.

כנער התחלתי לתכנת, ב־Profan וב־Basic. המשחק האמיתי הראשון שלי נקרא “Mord im Dorf” (רצח בכפר), סיפור בלשי שצריך היה לגלות בו מי עשה את זה. הוא נכנס על דיסקט בגודל 3.5 אינץ'.

את הדיסקט, לצערי, אין לי יותר, ועד היום זה מרגיז אותי.

במשפחה שלי יש ספר משנת 1906: “Etwas von den Wurzelkindern” (משהו על ילדי השורשים), שנכתב וצויר בידי סיביל. היא הייתה נזירה וציירת ולא הייתה לה משפחה משלה. בשבילי היא דודה רבתא.

קולנוע עניין אותי מאוד כבר כנער. צילמתי עם חברים הרבה סרטים קצרים, עם מצלמה שלי או מושאלת, ועשיתי בעצם כל מה שקשור לקולנוע.

אחר כך עבדתי חמש שנים בפריז, באחת החברות הגדולות שמממנות ומפיקות סרטי קולנוע. שם עסקתי בעיקר בניתוח תסריטים, כלומר בשאלה כמה חזק תסריט וכמה טוב החבילה שסביבו. קראתי בתקופה הזאת הרבה מאוד תסריטים והערכתי אותם.

ככה לומדים די בדיוק מה סיפור צריך כדי להחזיק. זה נכון לסרט קולנוע כמו לספר ילדים, ויש מזה לא מעט בסיפורים של Sagalino.