Sagalino

סגנון איור

ספר ילדים מותאם אישית בסגנון דיו ואקוורל

קודם הקו, ואחר כך הצבע. אחד השילובים הוותיקים ביותר בספר האיורים, ומי שרואה אותו לא מנחש כמה הוא קשה.

קוראים את כל הסיפור בחינםסגנון אחד בכל העמודיםספר דיגיטלי 19 ₪

דוגמה לאיור בסגנון דיו ואקוורל
קו דק של דיו וגוונים של אקוורל: הקלאסיקה הגדולה של ספרי האיור
מקור

קודם הקו

הסדר יוצר את הסגנון: הציור בעט ובדיו כבר מוכן על הנייר, והצבע בא אחריו, שקוף מעליו. כך הקו נשאר גלוי ונושא את כל הדמות. הצבע הוא תוספת.

אצל א׳ ה׳ שפרד אפשר לעקוב אחרי זה במיוחד בבירור. האיורים שלו לספר ילדים מ־1926 הם ציורי דיו נקיים, והמהדורות הצבעוניות הופיעו עשרות שנים אחר כך. מי שמכיר את המהדורות הראשונות מכיר את הסגנון בצורתו הטהורה ביותר.

קוונטין בלייק מוביל את הקו לכיוון ההפוך: עצבני, מהיר, מרושל בכוונה. בעבודה עם רואלד דאל זה בדיוק מה שנדרש, כי הדמויות של דאל רחוקות מלהיות מנומסות. ב־2002 קיבל בלייק את מדליית הנס כריסטיאן אנדרסן לאיור.

בעולם דובר הגרמנית הציג סוון נורדקוויסט גרסה עשירה בפרטים ואוהבת פרטים, ויוטה באואר גרסה חסכונית. באואר קיבלה את מדליית אנדרסן ב־2010.

מי עיצב את הסגנון

השמות שמאחורי הסגנון הזה

  • E. H. Shepard

    Winnie-the-Pooh, Methuen, 1926

    האיורים המקוריים מ־1926 הם ציורי עט נקיים. המהדורות הצבעוניות הופיעו רק עשרות שנים אחר כך.

  • Quentin Blake

    מדליית הנס כריסטיאן אנדרסן לאיור, 2002

    הקו המהיר והמרושל בכוונה מסמן את ספריו של רואלד דאל. הוא מראה שציור לא חייב להיות מלוטש כדי להשפיע.

  • Sven Nordqvist

    Pettersson och Findus, הספר הראשון בשוודיה, 1984

    גרסה מלאה בפרטים: בכל תמונה קורה בשוליים יותר מאשר באמצע. ילדים מגלים משהו חדש בכל מבט.

  • Jutta Bauer

    מדליית הנס כריסטיאן אנדרסן לאיור, 2010

    הקוטב ההפוך לנורדקוויסט. באואר משתמשת במעט קווים ומשיגה בהם רגשות שאחרים צריכים להם עמוד שלם.

מאפיינים

איך מזהים דיו עם צבע

  • קו מתאר רציף וגלוי שנושא את הדמות.
  • הקו משנה את עוביו, כי העט כותב רחב יותר בלחץ חזק יותר.
  • הצללה במקום גוונים אפורים, במקומות שצריכים להחשיך.
  • צבע שלא מכסה את הקו אלא שוכן מתחתיו.
  • משטחי צבע שלפעמים יוצאים בכוונה מחוץ לקו המתאר.
לאילו סיפורים זה מתאים

לאילו סיפורים מתאים הדיו

מכיוון שהקו נושא הכול, הסגנון הזה חזק בעלילה ובאופי. הרפתקאות, חברות, הומור יומיומי, גיבורים עם תכונות עקשניות. הבעת פנים יוצאת כאן טוב יותר מאשר כמעט בכל סגנון אחר, כי קו אחד יכול להרים גבה.

הוא פחות מתאים לתמונות של מצב רוח בלי עלילה. שקיעה חיה מהצבע ולא מקו המתאר, ושם אקוורל נקי הוא בחירה טובה יותר.

לגבי גיל, הוא מתאים בערך מגיל שלוש ועד בית הספר היסודי.

שאלות

כדאי לדעת

האם זו הטכניקה של ספרי הילדים האנגליים הקלאסיים?

היסוד זהה: קודם ציור בעט, אחר כך צבע. הציורים המקוריים של שפרד מ־1926 הם ציורי דיו נקיים, והצביעה באה עשרות שנים אחר כך. הספר שלכם משתמש בטכניקה הזו בלי להעתיק מהדורה מסוימת.

האם הילד או הילדה שלי יזהו את עצמם בסגנון הזה?

כן, ומאוד טוב. הקו נושא את תווי הפנים ואת ההבעה, ובזה הסגנון הזה עולה על כל סגנון עם משטחים שטוחים.

לאיזה גיל מתאים הסגנון?

בערך מגיל שלוש. לקטנטנים באמת קל יותר להבין סגנונות עם משטחים גדולים, כמו [קולאז׳ נייר](styles/paper-collage), ומגיל שלוש הקו הוא יתרון, כי הוא מספר פרטים.

האם הסגנון משתנה לאורך הספר?

הוא לא משתנה. כל 14 העמודים הכפולים, הכריכות ודיוקן הגיבור או הגיבורה נוצרים בסגנון שבחרתם. התמונות נוצרות בעזרת בינה מלאכותית. כל ספר אתם בודקים לפני ההדפסה, ואפשר לשנות אותו.

מקורות
  1. 1.Victoria and Albert Museum, אוסף: Winnie-the-Pooh, ציור של E. H. Shepard, 1926. (באנגלית)מבוסס על המקורות: האיורים המקוריים של שפרד מ־1926 הם ציורי דיו.
  2. 2.IBBY: Hans Christian Andersen Awards, הזוכים בפרס. (באנגלית)מבוסס על המקורות: קוונטין בלייק קיבל את המדליה לאיור ב־2002, יוטה באואר ב־2010.
  3. 3.Sven Nordqvist, סקירת יצירתו. (בגרמנית)מבוסס על המקורות: הספר הראשון על Pettersson ו־Findus יצא ב־1984 בשוודיה.