סגנון איור
ספר ילדים מותאם אישית כקולאז׳ נייר
תמונה שנבנית מחלקים: גיליונות צבעוניים של נייר מצויר נגזרים ומונחים זה על זה. כך נוצרה אחת התולעות המפורסמות בעולם.
קוראים את כל הסיפור בחינםסגנון אחד בכל העמודיםספר דיגיטלי 19 ₪
מהקוביזם ועד חדר הילדים
כאמצעי אמנותי התבסס הקולאז׳ סביב 1912 בקוביזם. לספר האיורים הגיע רק לקראת אמצע המאה ה־20, קודם כול בארצות הברית. ליאו ליוני פתח ב־1959 עם Little Blue and Little Yellow, שכולו מקרעי נייר. הסיפור שמאחורי הספר מתועד היטב: ליוני המציא אותו ברכבת כדי לשעשע את נכדיו, והחומר היחיד שהיה לו היה נייר צבעוני.
שלוש שנים אחר כך הופיע עזרא ג׳ק קיטס עם The Snowy Day, שב־1963 קיבל את מדליית קלדקוט. זה ספר האיורים הראשון עם גיבור אפרו־אמריקאי שזכה בפרס הזה, וקיטס עבד עם שאריות בד, ליידת שעם ונייר עיתון.
את הטכניקה הפך למוכרת יותר אריק קרל, ושיטת עבודתו מתועדת בפירוט רב יותר מזו של רוב המאיירים. הוא צייר גיליונות גדולים של נייר משי לבן בצבע אקרילי, במברשות, בחתיכות שטיח ובכלים אחרים, כדי לקבל מרקם. את הגיליונות היבשים סידר לפי צבע במגירות רדודות. מהמלאי הזה גזר צורות והדביק אותן על קרטון.
החשוב כאן הוא שהצבע נוצר לפני התמונה ולא בתוכה. לקרל היה ארכיון שלם של נייר מצויר עוד לפני שידע איזה סיפור יספר איתו.
השמות שמאחורי הסגנון הזה
Eric Carle
The Very Hungry Caterpillar, The World Publishing Company, 1969
צייר נייר משי באקריליק, בחתיכות שטיח ובמברשות, סידר אותו לפי צבע וגזר ממנו את הדמויות. היום הטכניקה בלתי נפרדת מהספר הזה.
Leo Lionni
Little Blue and Little Yellow, Ivan Obolensky, 1959
הספר הראשון שלו, עשוי מקרעי נייר. מראה ששני כתמי צבע יכולים להיות גיבורים אם הסיפור נושא אותם.
Ezra Jack Keats
The Snowy Day, Viking Press, 1962
מדליית קלדקוט 1963, ספר האיורים הראשון עם גיבור אפרו־אמריקאי שזכה בכך. קיטס עבד עם בד, ליידת שעם ונייר עיתון.
איך מזהים קולאז׳
- קצוות גזירה גלויים. הצורות מסתיימות בחדות, ולא ברכות כמו צבע.
- מרקמי נייר שונים בתוך משטח אחד, כי הנייר צויר מראש.
- חפיפות שמראות איזו שכבה נמצאת למעלה.
- אין משטח צבוע באופן אחיד. לכל משטח יש מבנה משלו.
- לעיתים קרובות צבעים חזקים ועזים, כי אקריליק על נייר מכסה ואינו שקוף.
לאילו סיפורים מתאים הקולאז׳
הקולאז׳ חזק בצורות ברורות וגדולות. חיות, צמחים, עונות, ספירה וצמיחה. הוא מתאים במיוחד לילדים קטנים, כי הצורות מופרדות היטב זו מזו וניתן לקרוא להן בשם.
להבעת פנים עדינה זו הטכניקה הקשה מכולן. פנים מחלקי נייר גזורים יכולות להיות עליזות או רציניות, אך אינן יכולות להראות גוונים. אם הסיפור חי מרגשות עדינים, מתאימים יותר אקוורל או ציור בעט.
לגבי גיל, הקולאז׳ הוא הבחירה הטובה ביותר לקטנטנים, בערך מגיל שנתיים, והוא מגיע עד גיל הגן.
כדאי לדעת
האם הילד או הילדה ייראו כמו עצמם בקולאז׳?
לפי צורה וצבע, כן: צבע שיער, תסרוקת, בגדים, סימני היכר כמו משקפיים. את תווי הפנים העדינים הטכניקה אינה יכולה להעביר, וזה טבעה. אם אתם צריכים פנים שאפשר לזהות, עדיף לבחור באקוורל או בדיו.
האם זו אותה טכניקה שבה אריק קרל יצר את ספריו?
כן, זו אותה שפה חזותית. אריק קרל צייר נייר משי בצבע אקרילי, סידר אותו לפי צבע וגזר ממנו את הדמויות. אנחנו משחזרים את התחושה הזו בלי להעתיק ספר מסוים.
לאיזה גיל מתאים הקולאז׳?
בערך מגיל שנתיים. צורות ברורות וגדולות מזוהות ונקראות בקלות על ידי ילדים קטנים, ובדיוק זה מעסיק אותם הכי הרבה כשהם מדפדפים בספר איורים.
האם הסגנון נשאר זהה לאורך כל הספר?
כן. כל 14 העמודים הכפולים, הכריכות ודיוקן הגיבור או הגיבורה נוצרים בסגנון שבחרתם. התמונות נוצרות בעזרת בינה מלאכותית. כל ספר אתם בודקים לפני ההדפסה, ואפשר לשנות אותו.
- 1.Eric Carle Museum of Picture Book Art: Artistic Process. (באנגלית)מבוסס על המקורות: קרל צייר נייר משי בצבע אקרילי, במברשות ובחתיכות שטיח, סידר את הגיליונות היבשים לפי צבע וגזר מהם צורות.
- 2.National Endowment for the Arts: The Making of The Snowy Day. (באנגלית)מבוסס על המקורות: קיטס עבד עם חומרי קולאז׳ כמו בד, ליידת שעם ונייר עיתון; מדליית קלדקוט 1963.
- 3.Bauman Rare Books: Leo Lionni, Little Blue and Little Yellow. (באנגלית)מבוסס על המקורות: מהדורה ראשונה מ־1959 בהוצאת Ivan Obolensky, עשויה מקרעי נייר.